Tehran Taboo (2017)

The lives of three strong-willed women and a young musician cross paths in Tehran’s schizophrenic society where sex, adultery, corruption, prostitution and drugs coexist with strict religious law. In this bustling modern metropolis, avoiding prohibition has become an everyday sport and breaking taboos can be a means of personal emancipation.

В тази драма животът на няколко независими жени и един млад музикант се пресичат. Техните истории разкриват лицемерието на съвременното иранско общество, където сексът, изневярата, корупцията, проституцията и наркотиците съществуват редом с религиозните закони. В метрополиса Техеран да избягваш забраните се е превърнало в спорт, а да нарушиш табутата – в начин за лична еманципация. При всички положения обаче жените се оказват на дъното на социалния ред. Една млада жена има нужда от операция, която да й „върне“ девствеността. Съдия в Ислямския революционен съд съветва проститутка да му изпълни сексуалните желания в замяна на благосклонна присъда. Съпруга да осъден наркоман не получава развод, който да й позволи независим живот. Като използва техниката на ротоскоп анимацията, емигриралият ирански режисьор Али Сузандех създава портрет на съвременен Техеран, който не би могъл да постигне с други средства.

Tři mladé ženy a jeden muž mají podobné touhy jako jejich vrstevníci jinde na světě. Žijí ale v Teheránu, kde platí úplně jiná pravidla. Rockové koncerty v klubech, nemanželský sex, alkohol i drogy místní zákony zakazují a vytlačují do podzemí. Kdo má peníze a moc, pravidlům se snadno vzepře. Ostatním, kteří chtějí žít mimo úzce vymezené mantinely, hrozí tvrdé tresty. Při cestě za štěstím a svobodou tak hrdinové filmu musí bořit tabu a riskovat. Snímek je celovečerním debutem íránského režiséra žijícího v Německu Aliho Soozandeha. Natáčet přímo v Íránu nepřicházelo v úvahu, film proto vykresluje atmosféru teheránských ulic unikátní animační metodu rotoskopie.

Das Gesellschaftsdrama handelt von den drei selbstbewussten, starken Iranerinnen Pari, Sara und Donya sowie dem jungen Musiker Babak, deren Lebenswege sich in der iranischen Hauptstadt Teheran kreuzen. In der widersprüchlichen, von Patriarchat und Doppelmoral geprägten Gesellschaft prallen tabuisierte Themen wie Sex, Korruption, Prostitution und Drogenmissbrauch auf strenge religiöse Gesetze und Werte. Die Frauen werden dabei zum Spielball religiös verbrämter Unterdrückung. Das Umgehen von Verboten wird zum Alltagssport, das Brechen von Tabus zur individuellen Selbstverwirklichung. So zeigt der Film etwa skrupellose Ärzte, die gegen hohe Zahlungen die Jungfräulichkeit von Frauen wiederherstellen, oder aber auch die Sittenpolizei, die junge Paare verhaftet, wenn sie beim Händchenhalten erwischt werden.

Η ιστορία τεσσάρων ανθρώπων που δεν έχουν το δικαίωμα στην επιλογή. Όμως η δίψα για ζωή τους κάνει να αποζητούν την ελευθερία.

Las vidas de tres mujeres de fuerte voluntad y un joven músico se cruzan en la sociedad esquizofrénica de Teherán, donde el sexo, el adulterio, la corrupción, la prostitución y las drogas conviven con la estricta ley religiosa. En esta bulliciosa metrópoli moderna, evitar la prohibición se ha convertido en un deporte cotidiano y romper tabúes puede ser un medio de emancipación personal.

Téhéran, capitale de l’Iran. Pari se prostitue dans l’espoir d’offrir une vie meilleure à son enfant handicapé. Sara, jeune mariée, rêve de quitter son rôle de femme au foyer pour devenir institutrice. Babak veut vivre de sa musique mais une aventure d’un soir avec Donya contrarie ses projets : il doit maintenant trouver l’argent nécessaire pour faire recoudre l’hymen de la jeune femme, appelée à se marier sous peu.

Téhéran : une société schizophrène dans laquelle le sexe, la corruption et la prostitution coexistent avec les interdits religieux. Dans cette métropole grouillante, trois femmes de caractère et un jeune musicien tentent de s’émanciper en brisant les tabous.

טהראן היא עיר עמוסת מגבלות וחוקי דת שבה כל עבירה עלולה להוביל לעונש דרקוני ואפילו קטלני. אך לא רק אנשי החוק נוקשים, כי אם גם חלקים נרחבים מהאספסוף: זוהי חברה שמרנית, הדוחקת החוצה את המיניות וההרפתקה ומקדשת קודים של גבריות, צניעות וכבוד המשפחה. במציאות כזו, נשים וגברים צעירים תאווי חיים, שלבם נוהה אחר האפשרות של חופש, נאלצים בכל יום ויום לפתח שיטות חדשות כדי לחמוק בין המכשולים. יצירת האנימציה המרהיבה שלפנינו מתחקה אחר שלוש נשים שכל אחת מהן מגיעה מרקע חברתי שונה, וגם אחר מוזיקאי צעיר, שכל אחד מהם מעז לצעוד בנתיב אחר מזה שמכתיבים השלטונות. זוהי יצירה הומניסטית החושפת ברגישות ובהומור את אופיה הדו-פרצופי של המערכת, את הסתירות הטבועות בה ואת ההשלכות הקשות של אטימותה.

Napjaink Teheránjában járunk. Az élő szereplőket mintázó animációban négy fiatal ember sorsa rajzolódik ki egyre megdöbbentőbb részletességgel: mindannyian elkeseredetten keresik a szabadságot és boldogságot, miközben az elnyomó iszlamista társadalom tabuit feszegetik.

이란 출신으로 독일에서 활동하는 알리 수잔데가 각본을 쓰고 연출한 애니메이션으로, 테헤란의 밤을 배경으로 상처 입은 어른의 이야기가 펼쳐진다. 영화는 엄격한 종교적 도덕률과 사회적 규범의 베일을 걷으면 드러나는 어둠의 세계를 그린다. 캐릭터들은 실사로 촬영된 연기자의 움직임을 한장 한장 선을 주워 그리는 기법으로 표현되어, 이란영화에서 좀처럼 볼 수 없는 충격적인 장면을 담는다. 마약중독자 남편과 이혼을 준비하고 청각 장애아 아들을 데리고 다니며 일하는 성매매 여성, 남편의 허락없이 취업하려는 임산부, 지하클럽에서 일하는 음악가와 원나잇을 하는 결혼식을 앞둔 젊은 여성 등은 각자의 사연으로 서로 만나고 얽힌다. 사회적으로 엄격한 이란에서 여성은 어떤 모습으로든 희생자가 됨을 고발한다. 금기에 맞서 도전하는 개인의 슬픈 서사가 화려한 색감과 모던한 사운드로 이뤄진 스타일 위로 반짝거린다. (2017년 22회 부산국제영화제/정민아)

De levenspaden van drie sterke vrouwen en een jonge muzikant kruisen elkaar in Teheran, een schizofrene maatschappij waar ondanks de strenge, religieuze wetten toch plaats is voor seks, overspel, corruptie, prostitutie en drugs.

"Tehran Taboo" poświęcony jest tematom zakazanym w Iranie. Seks, taniec, alkohol czy narkotyki - wszystko to nie podoba się policji obyczajowej Republiki Islamskiej, a jednocześnie są tam powszechne, jak wszędzie.